10.11.22
שערוֹ- ברכוּת לִיטוּפה
לחייה וחיוכה- בכפות ידיו
וכבר התנוך בין שפתיו.
בתחנה התנועה נעצרה יחדיו.
שנייה ארוכה של שקט מוחלט
ושוב חידוש נשימה
ופעימת רכבת על המסילה.
ותודה- נִצנץ פנסה- לא שכח.