צוֹעֶדֶת בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים

הוֹלֶכֶת מִקְּצֶה הַיָּם
אֶל קָצֵהוּ שֶׁל יוֹם
צוֹעֶדֶת בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים
נְחִילֵי הַשֶּׁקֶט בַּמָקוֹם הֲכִי נָמוּךְ
מַרְעִישִׁים וּמַחְבִּיאִים צְלִילוֹת דַּעְתִּי.
יוֹנִים מְרַחֲפוֹת מֵעָלַי
יוֹרְדוֹת לְלַקֵּט פֵּרוּרִים אַחֲרוֹנִים
בְּטֶרֶם נֶאֱסַף יוֹם
צוֹוְחוֹת מַכְאוֹבַי
בְּלִי קָשַׁר וּלְלֹא תְּלוּת
בְּעוֹדִי עוֹבֶרֶת בִּשְּׁבִיל הַתְּלָאוֹת
לֵילוֹתַּי מְקֻשָּׁטִים בִּטְלַאִים
לוֹעֶסֶת מַחְשָׁבוֹת שֶׁל אֲחֵרִים
מְטַפֶּסֶת עַל סֻלָּם דִּמְיוֹנִי
נֶאֱחֶזֶת בְּחֶבֶל
נִתְלֵית עַל הַמִּלִּים
וְאוֹסֶפֶת אֶת חַיַּי
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת
בְּכָפוֹת הַתְּמָרִים,
לוֹחֶכֶת בְּכָפוֹת רַגְלַי
וּמְלַטֶּפֶת בְּיֹבֶשׁ אֶת פָּנַי
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִתְמַסֵּר
תְּשׁוּקָתִי מִתְגַּבֶּרֶת
וּכְּמִתְבַּגֶּרֶת -
טוֹב לִי בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה
בַּמָקוֹם הֲכִי נָמוּךְ בַּעוֹלָם
אִם תְּחַכֶּה לִי שָׁם
כְּמוֹ לֵאוֹנַרְדוֹ בַּקְלָאב
עַד הַשָּׁנָה הַבָּאָה
בְרוּחַ שְׁטוּת וּבָעַלִּיזוּת
אַשְׁקֶה בְּעָסִיס שְׂפָתַי אֵת שְׂפָתֶיךָ
אֶלְחַשׁ לְךָ אַהֲבָה
אַמְשִׁיךְ לְטַיֵּל בֵּין מִלִּים אֲבוּדוֹת
וְאֶכְתֹּב אֶת חַיָּי