שרידי זיכרונות\ בקשת סליחה

קר

חייל שלא שב משדות  קרב

חי - ומת

בודד וזר בעיר מנוכרת

ניו-יורק , ערב חג מולד לתפארת

ללא קשת ושלח , כשאול עין דורה

עירום

 כבארץ  גזירה , קרה.

גבר פרא משוטט בערפל

מבוסם מעט מיין זול ותפל

גשם קל יורד

קר

ניגון פסנתר מזמין

נכנס ,

את.

ראיתיך , בחצאית צמודה צהובה

לא אדע כיצד זכרתי צבעה

משלחת אותות קיץ למכירה

מראה לעלבונות הכרך והרעה

 בניסיונות נוגים לקנות נחמה

להפיג הבדידות הגדולה

 והיו עינייך בעיניי באפלולית הברוכה

זהב גופך לא ניחם יגוני

לא הבטתי בעינייך העצובות

דון קישוט לאכזבות גדולות

בבוקר ,

ראיתי שקיעה , בשחרי  רעה.

שנים ירחים ולילות שתקתי אותך

והינה , ערב חג המולד וקר

את עולה , ואני מאדיר לך שיר לסליחה

לא ידעתי את שמך , לא ידעת את  שמי

אבל , שמותינו חקוקים לעד

בניגון פסנתר , ערב חג מולד קר , זו השנה.

החורף כאן ,

כתונת הפסים אשר לי

מוכתמת בעצב

העבר נושך נשך אכזר לעתיד

כורע על ברכיי למענך , בפירעון מאוחר

מבקש  -  סליחה.

*תודה לרבקה