הפרחחח של הכיתה לדוקטור בועז גבע. אליל ילדות וחבר נערץ...

הוּא אוֹמֵר שֶׁהָיָה הַתַּלְמִיד הָרַע בַּכִּתָּה
גַּם אֲנִי בְּעֶצֶם זוֹכֵר שֶׁהָיָה לוֹ לוּק
שֶׁל אֶחָד שֶׁלֹּא שָׂם פַּס עַל שׁוּם דָּבָר
שֶׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב עִם פִּרְחָח לֹא קָטָן
מְצַ'פֵּחַ, מְחַיֵּךְ , מַחֲלִיף דחקות
מִתְגַּנֵּב בְּאֶמְצַע הַיּוֹם אֶל מֵעֵבֶר לֶחָצֵר
וְיוֹרֵד אֶל הַיָּם וּבִרְחוֹבוֹת מְשׁוֹטֵט
וּלְאִמּוּנֵי הַפּוֹעֵל כַּדּוּרְסַל הָלַךְ בַּלֵּילוֹת
בִּמְקוֹם לְהָכִין שֶׁיְּעָרִים וְלָתֵת מְנוּחָה 
לְלִבָּם שֶׁל מוֹרִים זוֹעֲפִים וְהוֹרִים מֻדְאָגִים .
וְתִרְאוּ הֵיכָן הוּא הַיּוֹם וּמָה מְעוֹלְלוֹת הַשָּׁנִים
לַפִּרְחָח הַהוּא מֵאָז - שֶׁשּׁוֹמֵעַ מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב
לְלִבָּם שֶׁל מְטֻפָּלִים בַּמִּרְפָּאָה וּבְבֵית הַחוֹלִים
שֶׁלִּבּוּ כָּרוּי לְצֶדֶק לְמוּסָר וְדוֹאֵב בַּמִּסְתָּרִים עַל
אֵי אִלּוּ דְּבָרִים שֶׁכֻּלָּנוּ לוֹ שֻׁתָּפִים.אָה, כֵּן-
וְגַם עַל הֶפְסֵדִים שֶׁל הַפּוֹעֵל תֵּל אָבִיב.