החומר והרוח

החומר והרוח...

לפעמים נחה עלי הרוח .

איפה היית ? אני שואל, נוזף...

שוטטתי לי בשדות זרים...היא אומרת

לכל הרוחות...אני אומר

הידעת ,כי כמעט ולא נותרה בי

עוד רוח?

אל נא תחמיר עימי...אמרה

הרי ידעת, כי אני הרוח ולא 

חומר

בסדר...אני אומר, אנא, הביניני

לולא בנות  הרוח  שבכנפייך

הרי מרכז הכובד שבחומר

כבר מושכני ,ארצה...

לא אעזבך, אל דאגה...

היא אומרת

יש מקומות,בהם מלחמתי בחומר

 קשה ,הרבה יותר  מאצלך

מול משיכת ברזל

 הארץ

מטה

ויהא אשר יהא

לא אשכח

ראה... הייה בטוח

תמיד אעבור אצלך

כדי 

לנוח...

אז הסמקתי בצניעות,מפני

הרוח...