אני עפה על כנפי הדמיון

משתדלת לא ליפול, שגעון

המחשבות אינן מרפות

שוב חוזרות ונשנות

 

כמו תקליט ישן

שומעת מנגינה ענוגה

מודעת לשגרה

מרחפת ללא כח משיכה

 

זקוקה לאחיזה

נותרת יתומה

הזמן עובר

זוכר

 

קבלת תרופה

האיכות היא התשובה

אסתפק

ברגע הנושק,כעת

 

ללא לאות

עם עוצמת הדחיפה

נפץ הכלי

זוהי תחילתה