אהבות קטנות

.

אַהֲבוֹת קְטַנּוֹת / ©רבקה ירון

*

יֵשׁ שֶׁאֲנִי מַצְמִידָה אֶת אַפִּי לַחַלּוֹן וּמַגַּע הַזְּגוּגִית מֵטִיס אוֹתִי לַיָּמִים שֶׁקּוֹקָה-קוֹלָה

עוֹד לֹא הָיָה טַעַם הַחַיִּים וְכָל הָעוֹלָם בָּמָה וַאֲנִי צוֹפָה וּמִתְאַהֶבֶת נוֹאָשׁוֹת

בְּעֶלֶם חֶמֶד זֶה וְגַם בְּזֶה וּבְזֶה וְנֶעֱלֶבֶת נוֹרָא: אֵלֶּה אַהֲבוֹת קְטַנּוֹת

אוֹמְרִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ אַבַּעְבּוּעוֹת רוּחַ. מָה הֵם מְבִינִים

בִּכְלָל, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת

*