עָנָן לָבָן

עָנָן קְטַנְטַן,

חָלַף בַּגַּן,

הִמְרִיא אֶל עַל

לְאֶרֶץ הַחֹשֶׁךְ.

בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ

עֲנָנָה קְטַנָּה,

שֶׁהָיְתָה בְּדַרְכָּהּ

מִשָּׁם בַּחֲזָרָה.

שָׁאַל הֶעָנָן 

אֵיךְ בָּאוֹר,

עָנְתָה נִפְלָא

מַמְלִיצָה בְּחֹם.

אָמַר הֶעָנָן

הִתְרַגַּלְתִּי לְחֹשֶׁךְ,

לֹא אוּכַל עוֹד

לְהִתְמוֹדֵד עִם אוֹר.