רוּחַ צְפוֹנִית - לבמת הדיון

רוּחַ צְפוֹנִית

הַיּוֹם,
הַכֹּל קָפָא לַמָוֶת
רוּחַ צְפוֹנִית חֲזָקָה
נָשְׁבָה מִן הַיָּם
בְּעוֹדֵנוּ עוֹמְדִים שָׁם
לְיַד הַגָּדֵר
הָיְתָה לִי צִפִּיָּה
שֶׁהָרוּחַ תָּבִיא אִתָּהּ הַפְתָּעָה
אוּלָם מִצָּפוֹן בָּאָה הַפְּרֵדָה.

נִזְכַּרְתִּי בַּיּוֹם שֶׁהִכַּרְנוּ,
צְעִירִים וְיָפִים
גַּם אָז הָרוּחַ לִטְּפָה פָּנֵינוּ
רַצְנוּ זֶה לְזוֹ
בִּסְלוֹאוֹ מוֹשֶׁן
כְּמוֹ בַּסְּרָטִים
לְאֹרֶךְ הַחוֹף שׁוֹטַטְנוּ יְחֵפִים
הַיָּם, הַקֶּצֶף, אַדְווֹת הַגַּלִּים
וּבֵינֵינוּ נְגִיעוֹת,מַבָּטִים
בְּלִי מִלִּים.

מוּלֵנוּ שְׁקִיעָה
שֶׁל עֶצֶב וְיֹפִי
הַאִם כְּמוֹ שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ
יִשְׁקַע יוֹמֵנוּ
הַאִם כָּךְ תִּשְׁקַע
אַהֲבָתֵנוּ?
~

כתב שופנהאור:

"כל פרידה יש בה מטעמה של מיתה, וכל פגישה חדשה יש בה מטעמה של תחיית המתים."
​​​​​​​