תכול עיניך מפעפע בי
ארוכות.
משהו נוהה בי אחר תכלת זו
שהיא טהורה ויפה
מיתר הימים.
מלאת נקיון פנימי
ואנושי כאחת.
ימים באים והולכים
ועיניך מלוות אותי
מכילות, מקבלות.