השקט הגדול

השקט הגדול/ אדם אמיר- לב

עת אנחת הסנוניות אבדה בערפל ,

אמרת;

"החיים הם טיוטא לאהבה"

ולא ידעתי את נפשי

פעם , הרי ידענו לאהוב ,  ללא תנאי

בכל עת

ולבשנו תשוקה , גם בעתות רעה

עתה , מעבר לאופק - השקט הגדול

כל הלילה הכתה הרוח בחלונות 

תועה בשדות הלב , בינך לביני

ההרים , הביטו בנו במנוד ראש עצוב

עולם גדול -

ללא מנחם.