לשורר שיר

אָדָם בְּעֶצֶם יָמָיו פּוֹרֵק בִּכְאֵב אֶת הָאַהֲבָה,

הַצַּעַר שֶׁאָגַר.אֶת הַמַּרְאוֹת,אֶת הַיֹּפִי-שֶׁל הַפְּרָחִים.

אֶת שִׁירֵי הָאַהֲבָה שֶׁכָּתְבוּ לוֹ.אֶת הַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת-

שֶׁאֵין מֵאֲחוֹרֵיהֶן אֶלָּא סִפּוּרֵי הַתֹּם,הַחֶמְלָה:

הַלִּהְיוֹת- בְּאִם הָיָה אוֹ לֹא. הַשִּׁיר שֶׁנִּגֵּן אֶת חַיָּיו

נ.ב

אָה, כֵּן-וְאַבְנֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁנּוֹתְרוּ מֵהַחוֹמָה

שֶׁהִתְרַסְּקָה אַחֲרֵי כָּל סִפּוּר אַהֲבָה שֶׁמֵּת.