יֵשׁ וַאֲנִי שָׂדֶה מְעֻבָּד
מְזוּבֶּלֶת בְּיָדַיִם מְגוּיָידוֹת,
בֵּין יָדֶיךָ
נֶעֱבֶּדֶת וְנִזְרַעָת,
אוֹבֶדֶת בַּזְּמַן
עֶבֶד לוֹ,
מְשֻׁעְבֶדֶת וּמוּכְשֶרֶת
בְּיָדֶיךָ.

כְּשֶדִמְעוֹתַי יִתְמַזְגוּ
בְּדִמְעוֹתֵּיךָ,

בִּדְּמָעוֹת שֶל שִמְחָה
וְיִהְיוּ לְיָם אֶחָד

 הַשֶמֶש  תִשְלַח

שְחֹק שֶל קָרְנַיִם

עַל הַמַיִם,
 שְנֵינוּ נֵצֵא מְחֻזַּקִים

שְלוּבֵי יָּדַיִם
          נִהְיֵה אֶחָד.
~
וּמָחָר -
אֵצֵא אֶל הַיָּם שֶׁלִּי
שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ
קוֹרֵא בִּשְׁמִי
אוֹ שֶׁמָּא זֶה הַהֵד
אֲבָל חַיֶּבֶת
לִנְשֹׁם מְלוֹא רֵאוֹתַי
מְלִיחוּת שֶׁל יָם
~
(בבית השני שלא קשור לשיר - רק מספרת לכם את תחושותיי
שאחרי הרבה ימים של בית סוף סוף יוצאת לים מחר וגם מחרתיים וגם בכלל
עד שאקים לי שם אוהל וזהו) מחייכת
~