איפה היית כשרוח קדים
שרה מוות בינות ענני
האימה
היכן הסתתרת עת לבי
התנפץ ככדור של
זכוכית?
לאן נעלמת כשהלילה
פלש לשדות השתוקים
בדממה?
מדוע קולך נאלם מהיקום
בזעקה חרישית,
עוברית?
אנה פנית בבוא קלגסיי
הבשורה הרעה
לביתי,
מדוע פניך אינם מאירים,
כבויים כצור
מנוכר,
מדוע פנית מכאן למרחב,
התוכל לשכוח
אותי?
הן תמיד תישאר ללבי
בחבל –טבור
מחובר.