חוזר ונוגע*

המעטפה כבר מצהיבה- חומה

כמו עלי השלכת בניו-אינגלנד , אי-אז

הדפים בוכים ימיהם , האותיות כואבות

בחלקן , כבר דהויות , מחוקוח דומעות ומתות

שנים הייתה גנוזה  , נסתרת במגירה

לא העזתי לחזור ולקרוא בה

כמו להימנע מעליה לגרדום

לחלום אשליות האמת המרה

במכתב זה , אין פרחים יבשים

ולא ציורי לבבות אדומים

אלה נעלמו כמו האהבה

במסע אל המר , שלא נגמר

במבול אין די במטריה למסתור

הכאבים שלי חרוטים ביד פתוחה

הלב אינו יכול להכיל  החסר

את סכיני פצעי התדהמה

אולי אסע אל הכרמל , לעלות במרכבות אש

אל הגחלילית שזהרה

והתנפצה אל האפלה

היי שלום עלמה , די!

אלי , אלי  - למדני להיות שומר נגיעה

ממגירות נעולות

*(בתודה לרבקה , בעקבות סדרת שיריה " על אהבה וצרות אחרות")