שחר ושקיעה , עת הזאבים

המילים השתלחו בי כזאבים

לא נתנו מנוח

פורצים מבעד לחלונות הפתוחים

מיללים מלקוח

ראשי תרנגולי כפרות ערופי ראש

מתווים דם

האם זו הדרך?

האם , כך נגזר??

כינורות דוממים לא תלינו

על ערבות בוכיות ,  לא בכינו

מהלכים יחפים על שברי זכוכית

את החומות לא עברנו , נפלנו

השתיקה הפכה נשק אבירים

פתאום אין לנו מספיק יער

השועלים מנצחים ונותרו בכרמים

העננים מסרבים גשם , כמו תפילין קרועים

בערב שקעה השמש

שולחת ,

חצי דם-

אדומים.