כשלא אהיה כאן יותר

עוקצי האיש והאישה

האהבה , ההחמצה , האשמה והחרטה

הניתן והחסר

המשכב עלי אדמה -

אליה נשוב , בדממה דקה

תמיד תהיה הדלת החסרה

הכיסא הנטוש  , שנה ועוד שנה

הגעגוע

הלב המבקש מפתח לנתינה

והשאלה ,

הלנצח תגבר , צרות העין והקנאה?

לא אדע רעה לתת

אדע לנגן אהבה לגוף אוהב

לכסות אהובה בדמי הליל מצינה

למחות דמעה , עת כאב

פשוט -

איש אוהב

לעולם תהא המיית הגוף עת תשוקה טובה

עת ימיני על מכוות פאר גופה

עתה , עכשיו  , מייחל שקט לאחר הרעה

לשמש לאחר אפילה רבה

מתגעגע-

אדם , בזה העולם

וכשלא אהיה כאן יותר ,

בדרכי למנוחה נכונה

הניחו על גופי

ענף זית ונוצת יונה

שאוני ברוך לחבוק -

את אימא אדמה.

*תודות  ליקי......ולרבקה...