חלון לכאבים

אבל את הגשם החסר

את האביב הנעדר , מפני רעיי המתים

את הכאבים

הנעורים האבודים

בוכה  ,

את הרעש הנורא

העשן , הדם , הזעקה

את

הדמעות שאינן יודעות ניחומים

כואב ,

את השמים שהשחירו מטנקים בוערים

את דיונות החול , שהאדימו מדם נעורים

את הכוכבים באוקטובר , שלעולם לא יהיו כשהיו

בוכה ,

את הרע

חסר ,

את הפרחים שלעולם לא יפרחו

האהבות שלא יתממשו

החיוכים שנותרו קפואים

כואב מסרקות הברזל

חותם בנו -

לעולמים.