לקראתך

כבר חלפו להן כמעט

שבע שנים או יותר

ועדיין,

אני מחכה לשובך מאי-שם

ונדמה, כי תמיד אחכה

זה הגורל 

מאז שאיבדתי אותך

מאז ועד

וכמה נורא זה לאבד אותך,

איך לא ידעתי

איך לא הצלחתי לעצור את הזמן

להדוף את מילות השכול

שרק חיכו באיזו נקודת זינוק

לשעוט

ואלו הן מילותיי, האבודות גם

מחפשות מי שישמע להן

מי שידע לחבר אותן לכדי שיר

לכדי תמונה

לכדי זיכרון

לכדי אהבה

זו שנותרה לבדה, יתומה

חלשה וחזקה

עומדת איתן 

נשברת בעוז

למרגלות ההר-אל

זה שעלייך שומר

זה כל מה שנותר כעת לחשוב

לקוות

לאחל

תשמרי על עצמך

אי-שם

תשמרי על עצמך

מכל משמר

ועוד כמה שנים,

כמה שירים

כמה אינספור דמעות ורגעים

אצעד לקראתך

התקבלי אותי חזרה לחיקך?