נִיצוֹצוֹת

נִיצוֹצוֹת

יֵשׁ לְעִתִּים
וַאֲנִי מְגַלֶּפֶת מִלִּים
כְּמוֹ צַיָּד בַּמְעָרָה
אֲנִי שֶׁלֹּא לִמְּדוּנִי שִׁירָה
וַאֲנִי כּוֹתֶבֶת
אֶצְבְּעוֹתַי סְדוּקוֹת
וַאֲנִי מַמְשִׁיכָה לַחֲרֹט
סִימָנִים וּלְבָבוֹת
שִׁירִים וְאוֹתִיּוֹת
קוֹשֶׁרֶת אֲלֵיהֶם חוּט
שֶׁל תִּקְווֹת וֶאֱמוּנוֹת
וְאוּלַי יִהְיֶה מָקוֹם
לְכָל הַמִּלִּים הַשְּׁבוּרוֹת
לְהִכָּנֵס לַלְּבָבוֹת
וּמִבְּלִי לִכְּוּוֹת
אֶת כַּפּוֹת יָדַי
מְבַקֶּשֶׁת לֶאֱחֹז
בְּאוֹתָם הַנִּיצוֹצוֹת
וְחוֹתֶמֶת בְּסוֹפָם 
                           אָבִָיָה.

~

10.5.23

הציור של שמוליק - שפעם העניק לי לאחד משיריי - תודה