כה צר לי

אִשָּׁה יָפָה יוֹשֶׁבֶת מוּלִי 

אֲנִי מְנַסֶּה לָצוּד אֶת 

 שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ

הַחוּמוֹת -

       כְּעֵינֵי אַיָּלָה נִמְלֶטֶת.

הוֹ, פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת נוֹטְלוֹת אוֹתִי

אֶל רְגָעִים כְּמוּסִים,נְבוֹכִים -

כֹּה צַר לִי         

        יָפָה שֶׁלִּי

עֵת מַבָּטֵךְ מִתְבּוֹנֵן בְּאַחַר צָהֳרַיִם

יְפֵהפֶה שֶׁל חֲלוֹמוֹת 

וַאֲנִי מְהַרְהֵר לְעַצְמִי

אוֹדוֹתַיִךְ. חִיּוּכֵךְ  יְפִי גּוּפֵךְ הָעַכְשָׁוִי.

הַכֹּל 

עַכְשָׁו טוֹב יוֹתֵר