עת אבדה אהבה

טרקה הרוח את ,

דלת האהבה

כמו לחסום שירת הלווים

למאן מזבח

לטמא ההיכל

והיה הכתר לזר קוצים

ועינות תשוקה היו לרוח רעה

ולא הייתה בשורה בינות הסדינים

וגם הזיכרונות נמוגו  , כעשן הקורבנות

והיו כקן דרורים נטוש

אין יוצא ואין בא

כמו נעשתה טהרה לאהבה

וסדיני אהבה , היו לתכריכים

ויצאה בת-קול ואמרה

על אובדן האהבה לא אסלח

ועל מות התשוקה אאבל

ויהיו אלה ואלה , חקוקים לרע.