גל שובבן

הֲיָשׁוּבוּ הַיָּמִים יַקִּירָתִי בָּהֶם נֵלֵךְ אַתְּ וַאֲנִי וְרוּחַ הַבֵּין עַרְביִּים

שֶׁרַק תֵּל אָבִיב יוֹדַעַת לְהַתִּיז בָּהּ שַׁעֲשׁוּעֵי עֶרֶב מֻקְדָּמִים

פְּרוֹמוֹ לִמְסִבּוֹת הַלַּיְלָה הַגְּדוֹלוֹת. הַיָּם סוֹעֵר וּבְכָל זֹאת 

נִכָּנֵס לַמַּיִם אַתְּ וַאֲנִי וּטְלַאי כְּמִיהָה כְּאֶתְגָּר לְגַל שׁוֹבבָן

יוֹדֵעַ עוֹלְלוֹת מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם בּוֹאֲךָ סֻכַּת הַמַּצִּיל.