חברים

הָיוּ לִי כֹּה הַרְבֵּה חֲבֵרִים בִּימֵי חַיַּי
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כְּשֶׁאֲנִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי
מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר. חֶלְקָם נוֹעֲדוּ לְאַהֲבַת עַד
הֶעֱצִימוּ רְגָשׁוֹת. דִּמִּיתִי אוֹתָם יוֹשְׁבִים
תַּחַת עֵץ בַּיַּרְקוֹן כְּשֶׁנִּהְיֶה זְקֵנִים -
 וִישַׂחֲקוּ הַזִּכְרוֹנוֹת לְפָנֵינוּ.
כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה סִפּוּר  שֶׁהֶעֱמִיס עָלַי הָרֶגַע
בּוֹ חָלַקְנוּ חֲוָיוֹת וְעֵצוֹת וְתִסְכּוּלִים בַּתּוֹר
לְמִשְׂחֲקֵי כַּדּוּרֶגֶל וְיִתָּכֵן וְלֹא יָדַעְתִּי לִשְׁמֹר
עַל הָאוֹצָרוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּחֶלְקִי אֲבָל אֵלֶּה שֶׁנּוֹתְרוּ
חֶלְקָם חַיִּים וְחֶלְקָם אֵינָם עוֹד עִמִּי, כְּמוֹ מִיקִי
שֶׁאוֹתוֹ פָּגַשְׁתִּי לְאַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה וַאֲנִי מִתְקַשֶּׁה
כֵּיצַד וְלָמָּה וְאֵיךְ נָתַתִּי לוֹ כָּכָה סְתָם לְהֵעָלֵם
why he had to go i dont know he wouldnt say
וּמִזְּמַן לֹא כָּתַבְתִּי שִׁיר בְּמִלִּים כֹּה פְּשׁוּטוֹת
וְכֹה אֲמִתִּיּוֹת  שֶׁרַק גַּעְגּוּעִים יוֹדְעִים לִבְנוֹת.