כואב

הַצְּלִיל 
חוָה תְּשׁוּקָה נִסְתֶּרֶת 
נוֹטֵף שַׁבְרִיר שֶׁל הוֹלָכָה 
כַּמָּה כּוֹאֵב זֶה הַמָּקוֹם 
קָם לָלֶכֶת וְהוּא בָּא 
הוֹלֵךְ מְסֻרְבָּל

מַשְׁקִיעָה אוֹדוֹתיה

הָיְתָה הִיא מְחַבֶּרֶת הַרְבֵּה
שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ שֶׁכָּאֵלּוּ
וְעוֹד יָמִים עָבְרוּ 
בִּבְדִידוּתָהּ שָׁרְתָה הַמַּסֵּכָה 
וְהִיא צָחֲקָה בָּכְתָה 
וְהִתְעוֹפְפָה לְאַלְפֵי רְקִיקֵי הַסְּתָיו 
הֶעָלִים עָפוּ וְהַיָּרֵחַ צָרַח
וְלֹא הָיָה מְרַפֵּא לְמַחֲלָתָהּ הַבִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת

וְהֵם בָּאוּ
לְנַחֵם אֶת חֶלְקֵי גּוּפָהּ הַקָּרוּעַ
וְהִיא זָבָה בְּדָם יְקָרוֹת 
וְדִמְעוֹתֶיהָ נָשְׁרוּ עַל מַצְּעֵי 
הוֹלֵלוּת  

וְאָז נִכְבְּשָׁה אַכְזָבָתָהּ 
וְהִיא צָלְלָה בָּעוֹלָם שֶׁל תְּשׁוּקָה 
חַסְרַת נְשִׁימָה הִסְתּוֹבְבָה חִפְּשָׂה 
עֲרֻמָּה הָיְתָה וְאַף אֶחָד לֹא רָאָה