בְּקִפְלֵי אֲבַדּוֹן

בְּקִפְלֵי אֲבַדּוֹן

כְּמוֹ הָרוּחַ
חַלָּשָׁה אוֹ סוֹעֶרֶת 
כָּךְ אֲנִי בְּשִׁירַי .

עַל כַּנְפֵי צְלִילַי
שִׁירַי נִצְרָפִים
וַאֲנִי כְּרוּחַ
מְשַׁנָּה כִּוּוּנִים
לִפְעָמִים,
נוֹתֶרֶת
      לְלֹא מִלִּים

אוֹסֶפֶת בִּדְלִי תִּקְוָה
בֵּין קִפְלֵי אֲבַדּוֹן,
חֲדוּרַת אֱמוּנָה
 לְהַחֲזִיר
            אֶת הָאַהֲבָה.
~