כיסופים

נוֹשֶׁקֶת לְעַצְמִי בְּמִלּוֹתַי
בְּגַעְגּוּעַי
כִּסּוּפֵי נִשְׁכְּחוּ שָׁם בְּמַעֲרֻמֵּי שִׁירָתִי
שַׁרְתִּי בְּמַעֲלוֹתַי 
גָּנַבְתִּי הַצָּגָה וְעוֹד הַצָּגָה 
וְחָיִיתִי
הוֹבַלְתִּי אֶת עַצְמִי לִידֵי הַחוֹבְקוֹת 
אוֹהֶבֶת עַד בְּלִי דַּי 
רַק נֵדַע מָתַי תַּגִּיעַ הַשָּׁעָה 
כְּשֶׁכָּל הָעַרְפִלִּית הִתְפַּזְּרוּ 
וּבָאוּ לְשָׁם וּלְכָאן 
זְמַן מְרַפֵּא אֶת הַכְּלָל 
וְגַם זֶה יַעֲבֹר 
הַמְּסִלָּה נָעָה קָדִימָה 
וְכִי נֵדַע לְאָן 
כָּל יוֹם הוּא חָדָשׁ 
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר זוֹרַחַת
וְלָהּ קַרְנַיִם עֲנֵפוֹת 
לָשׁוּט לְתוֹךְ עַרְפִלֵּי הַזְּמַן
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן לְבַד ...