נפש מעורסלת

נפש מעורסלת / עליזה ארמן זאבי

*************************

עת שחר חרישי,

היה כורע ברך,

מגיש לה ורד אדום

על טס מוכסף.

היא, הרעיפה חיוך קטן.

הזמן חלף עם מחזורי ירח.

מבטה, העמיק בשמי הנצח

צבועים בצבעי אש וארגמן.

נפשה התערסלה בין העולמות,

כמיהה רכה נגעה בבדידותה,

כובד ריסיה מנשירים דמעות.

שקטים היו העלים

באותו שחר.

כל הזכויות שמורות : © עליזה ארמן זאבי

01.09.2023