רכבת למזכרת בתיה

כָּל רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר אֲנִי מַגִּיעַ לָרַכֶּבֶת שֶׁל

מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה וְהַסַּדְרָן הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעֶצֶם

יוֹתֵר צָעִיר מִמֶּנִּי מְאַחֵל לִי שָׁבוּעַ טוֹב

וַאֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי אִם הָרַכָּבוֹת שֶׁמַּגִּיעוֹת

נוֹשְׂאוֹת לוֹ סוֹף שֶׁל דֶּרֶךְ וְלִי תְּחִלַּת חֲלוֹם

וּמָתַי יֵלֵךְ לִישֹׁן וַאֲנִי בַּלִּיגָה אֶל הַמִּשְׂחָק הָרִאשׁוֹן