כאשר היום בורח

.

כַּאֲשֶׁר הַיּוֹם בּוֹרֵחַ / ©רבקה ירון

*

כַּאֲשֶׁר הַתְּחוּשָׁה הִיא שֶׁל גִּלְיוֹן עִתּוֹן שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ / וְכָל עַמּוּד חֲסַר חִדּוּשׁ / כִּי

הַחִדּוּשִׁים נִמְצָאִים אֵצֶל הַזּוּלָת / בְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת / בְּכָל מָקוֹם רַק

לֹא בָּנוּ / כַּאֲשֶׁר הַיּוֹם בּוֹרֵחַ / בָּאָה הָעֵת לְהִתְמַקֵּד בְּמָה שֶׁהוּא

לָנוּ / תָּמִיד שֶׁלָּנוּ / לַמְרוֹת הַכֹּל: עֲדַיִן Carpe Diem

/ וּלְהִשָּׁמֵר מִנֶּחָמוֹת זוֹלוֹת /

-