מְכַסָּה אוֹתְךָ בִּשְׂמִיכַת גַּעֲגוּעַ

בֵּין הַלֵּב לָרֹאשׁ סָלַלְתִּי שְׁבִיל
אֲשֶׁר סְעָרָה מִתְחוֹלֶלֶת בּוֹ
אֲנִי מְכַסָּה אוֹתְךָ
בִּשְׂמִיכַת גַּעֲגוּעַ
וּמוֹרַחַת אֶת כְּמִיהוֹתַי עַל גּוּפְךָ.
עִם הַזְּרִיחָה -
שְׁנֵינוּ גּוֹלְשִׁים בַּשְׁבִיל הַמּוֹבִיל
בְּעוֹדִי מְכִינָה לְךָ מַתָּנָה 
בְּמִלִּים יָפוֹת עוֹטֶפֶת אוֹתָהּ
קוֹשֶׁרֶת בְּסֶרֶט צָהֹב
וּמְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ
שֶׁתַּעֲזֹר לִי לִקְשֹׁר 

אֶת חוּטַי הַפְרוּמִים.
מֵעֵת לְעֵת 
בּוֹרַחַת לִי לַשִּׁירִים
שָׁם הַכֹּל אֶפְשָׁרִי
בְּרֶגַע שֶׁל חֲשֵׁכָה
הוֹפֶכֶת אֶת דַּפַּי
עַד לְיוֹם הַמָּחֳרָת.

בּוֹא וְלֹא נִקְצֹף עוֹד פָּנֵינוּ
כְּמוֹ גַּלֵּי הַיָּם.
מְאַוְרֶרֶת מֵחָדָשׁ אֶת חַדְרֵי הַלֵּב
וְיָדִי לְךָ מוּשֶׁטֶת לְשָׁלוֹם
נִבְרָא מֵחָדָשׁ אֶת הָאַהֲבָה
נְצַיֵּר פִּסָּה שֶׁל שָׁמַיִם תְּכוּלִים 
שֶׁל שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה.
~

~

~