בין כסה לעשור - תגלית האור

צלילי הסקסופון פצעו את הלב

חברו לשירתם הנוגה של הגלים עת שקיעה

מבכים אורות אחרונים של קיץ

ממתינים , דמעות העננים

בבוקר צמחו ההרים עם השחר העולה

כמו אומרים , עוד לא

נוגעים בשמש הממריאה -

פעם דבש , פעם מר

כמו עת התלבטתי על טעמי גופך

לבחור צבע מקשת אהבתך

להתערסל בינות סתרייך

עד  ,   יעלה האור 

מדפדף בך כמו בעוגת תפוחים

בכל עונה ועונה , את לי אהבה

מה לי סתיו קיץ או חורף

אני לך , אביב ערגות חמדה

שר בגופך את הלב

שדות פרחי בר העולים וקדים

אורג מילים של חסד לשחרי נעורים

בנקודות האחיזה בעינייך , אני מנחות לשירים

מחבק צלקות ופצעים

את חופי נואייבה היתומים

את פרחי הבדידות שידענו לעיתים

את הרווח הנורא בינות הגעגועים

עד יעלה קול שופר למרומים

תרועה שברים ורינת מלאכים

יביטו  בזה ההלך ,  עלי אדמת אכזרים

בין כסה לעשור , יפתחו לו שערי מרומים.