הלב אוחזו

הלב אוחזו / גליה א.א

2.9.2023

הסתיו ממשמש ובא,

הפקעות והבצלים בגינתי מתחילים לנבוט.

צבע האדניות הופך ירוק שפיצי.

הגשם כאן איחר לבוא ואני משקה...

נשמתי, בזרם המים

עוד ועוד מים זורמים

עוד ועוד נשמה נשפכת.

והאדמה כבר רוויה

הבוץ עולה על גדותיו

היהודי הנודד התהפך

נחשפו שורשיו- כוונותיו,

ואני בחמת זעם כורתת

אותו מהאדמה הטובה

עשב, אתה עשב-

עשב משתלט.

דיבוק בלבי צא, צא דיבוק

בטני מתהפכת עלי

לא יוצא,

הלב אוחזו בחזקה

כאומר

כאן מקומי- לא אצא.