מרוסקת

שקט מחלחל

לתוך דממת הכפר

בומים נשמעים 

בוקר מופרע

נרצחים נרשמים

על דפים ארוכים

וזה לא הסוף

משפחות מרוסקות

והיכן השבויים שעליהם

בכלל לא מדברים

הדמעה מיבבת פנימה

לוקחת אותי לחיכי

מצטנעת בתוך חדר הביטחון

וחושבת על העם הנבחר

ואתם יודעים מפחדת אנוכי....