לא עכשיו...

הולך בינות תעתועי הזמן

שפוף משהו

השביל שותק,צעדי נאלם.

מביט לתוכי,תר חיוך כבוי

אוחז,מורח על שפתיי

חיוור ככל שיהיה.

מסך,הודעות,פנים,דעות

הווה שלא מתעכל

בשיגרה כפויה.

בני עמי כמותי

מתאספים,מתאפסים

בודקים בציציות,מסקנות המחר.