כאוס

כשהכל בכאוס נוראי

מתהלכת  בצעד

איטי נוגס זכרונות

ועבר שהתמהמה.

נוקפות שעות

ובלימה באה בי

על רגעים של פחד,

על טילים שנופלים

כמו צעצועים למשחק.

יודעת חדוות ימים אחרים

נישאים  כאדוות קטנות

בחופי תכלת.

געגוע לנחלים

שזרימתם עורגת

עתיד נהיר.