בכייה17/11/2023 08:30 | אילה בכורבכייה כול לילה כול הלילה בוכה האישה דמעות על גבי דמעות זולגות והכרית רואה ,מרגישה המצוקה הדמעות נוגעות בה, והאנחות מרגשות אותה היא כואבת את כאבה. בא מלאך ובקול רך שאל: מה לך אישה, על מה תבכי האם על שמש ששקעה הרי מחר שוב תזרח החמה ותאיר את העולם. שמא על הירח שאת הלילה לא האיר כי ענן אותו כיסה מבטיח שמחר את הלילה יבהיר אולי על פרח שקמל או על פרפר שאיבד כנף אולי על ילד עצוב, ישיש בודד או על היותך לבד רכן אליה המלאך וסוד לחש לאוזנה הביטה האישה על המלאך ניגבה הדימעה חייכה ולחשה לו -תודה. נעלם המלאך והאישה נרדמה וחיוך זהר על פניה. אז היא ידעה שהם ישובו במהרה |