אפוקליפסה - עכשיו ?!

שמי תכלת בוהקים נשדדים מעיניי

שעת ערביים  , רינת זוהר שקיעה

נכלמת מערבה , חפויה

כמו אם שהרתה , ואיבדה עוללה

ואבא שלי כבר מזמן איננו לנחמה

ואני מתגעגע

לשקיעה פשוטה  , ללא הדי רעמים

כאלה , שגשם אחריהם ולא מתים

האזעקה שולחת חרדות מביכות

הרחובות הריקים בוכים בדידות

מגניב מבט אל המזוודה

אל הדרכון הכחול  , הטמון במגירה

אפילו בחלומות כבר אין לי משאלות

והכוכבים כבר לא מחייכים בלילות

כמו נחרדים גם הם מהדי רוע האדם

מאלה , שלא ישובו לעולם.

ומי והאם , ינעל השערים ?!