חַבְלֵי תִּקְוָה

אֶת שִׁירַי

נוֹטְפֵי הַכְּאֵב,​
תָּלִיתִי

עַל חַבְלֵי הַתִּקְוָה,

הָרוּחַ לֹא הִצְלִיחָה

לִסְפֹּג רְטִיבוּתָם.

הִכְנַסְתִּי לַמְּיַבֵּשׁ

אֲשֶׁר יִבֵּשׁ אֶת הַדְּמָעוֹת,​
שֶׁזָּלְגוּ מֵעֵינַי

בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה,​
וַאֲנִי מְיַחֶלֶת

לְהִתְנַדְּפוּת לַחוּתָם.
~

~