אֲנִי מְלַטֵּף לָהּ אֶת הָרֹאשׁ וְהִיא קְצָת זוֹעֶפֶת נֶכְדָּה קְטַנָּה. זֶה רַק רֶגֶשׁ פַּעַם תֵּדְעִי כְּשֶׁתְּנַשְּׁקִי אֶת נֶכְדֵּךְ וְהוּא יֹאמַר לָךְ: מְאֻחָר סָבְתָא. יֵשׁ לִי - שִׁעוּר בְּשֵׁשׁ.