וִדּוּי לְלֹא סִיוֹמֶת

וִדּוּי לְלֹא סִיוֹמֶת

כִּי אֵין מִלָּה

הַמַּבִּיעָה עָצְמַת אַהֲבָתִי לְךָ,

סוֹלֶלֶת אֲנִי לִפְעָמֵיךָ

בְּדַרְכְּךָ אֵלַי בַּבֹּקֶר זֶה,

שְׁבִיל נָטוּעַ אַרְזֵי לְבָנוֹן

מְרֻפָּד תַּחַת רַגְלָיךָ,

זֵרִים שֶׁל סְתָו אַהֲבָתִי

מְקֻשָּׁט רַקָּפוֹת

מִכֹּל גְּוַנֵי נִשְׁמָתִּי,

צְלָלִיתְךָ קְלִילָה

מִתְחַדֶדֶת לְעֵינַי הַלַּחוֹת

מִשִּׂמְחַת אַהֲבָה.

וּכְּכֹל שֶׁהַמֶּרְחָק מִתְקַצֵּר

חֹם גּוּפְךָ הַאֱלֹקִי

עוֹטֵף אֶת כֹּל כֻּלִּי

בְּקוֹלְךָ, בְּקוֹלִי

עַד קְצוֹת נִשְׁמַתִּי

הָרוֹצִים לְחַבְּקֵךָ

עַד...

(ללא סיומת פן יגנז הווידוי)
~