נמוג אל חשכת החורף

אֶת חֶמְדַּת נְעוּרֶיהָ וּמַחְבֶּרֶת שִׁירִים הוֹתִירָה בְּתִיקוֹ
בּוֹדְדָה יָצְאָה לַדֶּרֶךְ, עָשָׁן הָרַכֶּבֶת הַמִּתְקָרֶבֶת
הֶעֱלָה בִּנְחִירֶיהָ זִכְרוֹנוֹת מִטיּוּב לוֹנְדוֹנִי עִם 
כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בַּחֲלִיפוֹת וְהַצְּהֻבּוֹן בַּיָּד
כֻּלָּהּ עֶשְׂרִים וְאַחַת וּמְשׁוֹרֵר שֶׁפָּגְשָׁה בַּדֶּרֶךְ
וְשִׁירִים שֶׁהִבְטִיחוּ לִכְתֹּב וְלֶאֱהֹב וְגוּפוֹתֵיהֶם
בּוֹעֲרִים כִּי מְשׁוֹרְרֵי אֱמֶת לֹא יוֹדְעִים אַחֶרֶת,
וְלֵילוֹת סְפוּנִים בַּמִּטְבָּחִים קְטַנְטַנִּים וְשֻׁלְחָן
מַט לִפֹּל כּוֹרֵעַ מֵעֵת לְעֵת תַּחַת מַשָּׂא שֶׁל
אַהֲבָה מִתְפָּרֶצֶת  וְאֵלֶּה הָיוּ הַחַיִּים וְהַיּוֹם
הַדַּפִּים בְּלוּיִים מִזֹּקֶן וַאֲשֶׁר הָיָה נָמוֹג אֶל
חֶשְׁכַת הַחֹרֶף וְגַם הָאָרֶץ הִיא אֶרֶץ אַחֶרֶת