העורבים פרשו כנפיים

העורבים פרשו כנפיים

מבשרים חגיגת בני כלאיים

בשחור כנפיהם בוקעים רקיע

בקריאותיהם , קר-רע  קר-רע

מחרישים אוזניים

האלוהים כמו לועג לתפילות

לפצעים הכואבים , המדממים

לפרחים שנקטפו , נקטפים

לביזבוז הנורא של החיים

 גם עת מרפא ' יוותרו צלקות

אדם נעזב ובציקולנו קינות ויגונות

מחפש משמעות , לדמעות הקרות

חוצה את הים שלא נבקע , זועק תקווה ונחמות.