עץ

עָמַדְתִּי שָׁם מַבִּיטָה

עַל צֵל הָעֵץ שֶׁהִבִּיעַ אֶת תְּמִיכָתוֹ בִּי
וְהוּא הָיָה גָּבוֹהַּ שָׁחוּם וּמְצֻמָּק
אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלָיו הָלַכְתִּי בְּלִי תְּחוּשַׁת זְמַן
מקבקבת עִם עֲקֵבַי
בְּתוֹךְ מִכְנְסֵי קְטִיפָה אֲדֻמּוֹת מְחֻטֶּבֶת
לֹא יָדַעְתִּי אִם יִתְאַהֵב

בַּמַּבָּטו הַמִּתְגָּרֶה

הָיָה כָּפוּף בֵּין שְׁתֵּי עֵינַיו
מְנִיעָה אֶת אַגָּנִי כְּמוֹ מִתְיַמֶּרֶת לִהְיוֹת הָאִישָּׁה שֶׁאֵינִי
וְהוּא הָיָה שָׁם מַבִּיט בַּצֵּל שֶׁחָלַף לְיָדוֹ
וְאָמַר בּוֹאִי הִתְקָרְבִי