אומר לעצמי

אוֹמֵר לְעַצְמִי מוּטָב וְהָיִיתָ שׁוֹנֶה עִם הָרְגִישׁוּת
שֶׁמְּהַתֶּלֶת בְּחַיֶּיךָ. מִתְעוֹרֵר עֲדַיִן בַּלֵּילוֹת
חוֹשֵׁב עַל אֲבִיגַיִל הַקְּטַנָּה מָה אִתָּהּ הֲנִרְגְּעָה
הַמְּשַׂחֶקֶת עִם בֻּבּוֹת וְסוֹנֶטֶת בְּאַחֶיהָ וּמְחֻבֶּקֶת
הֲגָדְלָה לְהַנִּיחַ עַל כְּתֵפֶיהָ אֶת שִׁכְחַת הַגַּעֲגוּעַ