המחשבות לא עוזבות

המחשבות לא עוזבות / גליה א.א

21.2.2024

תפסתי את השמש בקרניה

ביושבי במרפסת הרחבה,

הרוח מכה בשערותיי

ריח החופש והשקט מסביב

הנוף מקסים עד האופק

אביבי היום

ירוק העצים,  ובליל גגות הבתים

בצבעים אדום כתום ולבן.

אני נושמת את היופי הזה

את הרגשת המעוף.

מאחורי רעש האוטוסטרדה

מכוניות מסוגים שונים

דוהרות מרעישות מחרישות 

את קול הרכבת שבה אני נוסעת

מדי פעם הלוך וחזור בנוף לא מוכר,

כאן במרפסת זו אני מתרחקת מעמל היום-יום.

כאן אני צופה באותו דרור שבא לבקר בחלונינו

וליקט ממעט הפירורים  שהונחו עבורו על אדן החלון

כאן בתוך כול היופי, השקט והחופש

לא עוזבות אותי הדאגות

שרק כאילו השארתי מאחור...