אוֹי, אִמָּא לִי יְקָרָה

הֵיכָן זֶה לְמַטָּה
לַעֲזָאזֵל
לִי הַדֶּרֶךְ אָצָה
בְּמִצְוַת טֶבַע וְאֵל

כַּמָּה צָרִיךְ לָרֶדֶת
הָבוּ לִי סֻלָּם
בַּדֶּרֶךְ וּוַדַּאי אֶמְצָא
כִּסֵּא לְשַׁבָּת

קַר לְמַטָּה וְחָשׁוּךְ
הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ נוֹרָא
נִרְאֶה שֶׁכָּאן הַכֹּל הָפוּךְ

אוֹי, אִמָּא לִי יְקָרָה

הֲכִי טוֹב בָּאֶמְצַע
לִהְיוֹת בֵּינוֹנִי
לֹא בְּעֹנִי, לֹא בְּשֶׁפַע
לִהְיוֹת, פָּשׁוּט, אֲנִי