מהרהר בארץ העצובה

נָעֳמִי הַיָּפָה, יַלְדָּה מִפַּעַם שֶׁל

זִכְרוֹנוֹת אוֹתָם לְעוֹלָם לֹא 

              אוּכַל לִשְׁכֹּחַ :

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם לֹא יָשׁוּבוּ

אַךְ כְּשֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ לְאֹרֶךְ הַחוֹף

וּמוּל עֵינֵי  סִירוֹת דַּיָּגִים

מְבַקְּשׁוֹת לִתֵּן לְנַפְשָׁן

 הַגּוֹוַעַת לִשְׁקֹעַ

אֲנִי אוֹחֵז בָּהֶן בִּשְׁאֵרִית כּוֹחִי

מְהַרְהֵר בָּאָרֶץ הָעֲצוּבָה 

עִם הַכְּאֵב,הֶחָרוֹן , הַזַּעַם -

וַאֲנִי רָץ וְדוֹהֵר וְהַמַּיִם וּשְׁקִיעוֹת

מֵעוֹלָם אַחֵר. וְאוּלַי נָשׁוּב.