שיר השבוע - הסתיו הכי בודד

נוֹמִיקוֹ אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה הָיָה הַסְּתָו הֲכִי בּוֹדֵד בְּתוֹלְדוֹתֶיהָ

שֶׁנָּעַל אֶת עַצְמוֹ מִכָּל עוֹבֵר וָשָׁב, שֶׁפָּשׁוּט לֹא יָדְעָה

אֵין תְּטַפֵּל בּוֹ, אֵיךְ תִּגַּע בִּקְרָבָיו,אֵיךְ תַּיְשִׁיר אֶת

 
עֲלוּמָיו הַמְּבַקְּשִׁים  לְהִתְכַּנֵּס בְּתוֹכָם, מְסָרְבִים לְהֵרָטֵב

בַּגֶּשֶׁם הַבָּא כִּי אֵי מִשָּׁם אַחֵר מַיְשִׁיר אֶבְלוֹ פְּנִימָה. בַּסְּתָו..