רֵיקָה מִמִּלִּים

הַיּוֹם בָּאתִי
לְסַפֵּר לָכֶם 
שֶׁאֵין לִי
מָה לְסַפֵּר.
כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן
שֶׁהַמּוּזָה שֶׁלִּי
הָלְכָה לִרְעוֹת
בִּשְׂדוֹת זָרִים
בִּצְעִידוֹתַי
תָּמִיד הֵן הָיוּ 
נֶעֱמָדוֹת מוּלִי הַמִּלִּים 
וּמְחַיְּבוֹת אוֹתִי
לִכְתֹּב אוֹתָן.
 הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לִי
לְהַשְׁחִיל חֲרוּזִים
עַל חוּט 
מֵאֲשֶׁר לִכְתֹּב אוֹתָן
לִכְדֵי שִׁירָה
אָז רַק תֵּדְעוּ שֶׁ-
אִם תְּגַמֵּרְנָה לִי הַמִּלִּים
וְאֶהְיֶה רֵיקָה מֵהֶן
אַתְחִיל לְדַבֵּר אִתְּכֶם
בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים
אוֹ בִּשְׂפַת הָאַהֲבָה
מָה שֶׁבָּטוּחַ 
שֶׁאֲדַבֵּר בִּשְׂפַת הַיָּם.

אֶת כָּל הַמִּלִּים 
תְּקַבְּלוּ מִמֶּנִּי
בְּאַהֲבָה וּבְחִנָּם.